נטו חדשות
  http://www.bazil.022.co.il/
מבזק היום - נטו חדשות
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
התהליך הזה הוא למעשה אוניברסלי ומשותף לכל בני האדם באשר הם ללא הבדלי תרבות, כאשר ההשפעה העיקרית היא מערכת היחסים שבין האדם לסביבתו.
07:13 (22/11/18) bazil cum

מאת דפנה שם טוב אריק אריקסון היה פסיכולוג אמריקאי ממוצא יהודי, אשר הגה את תיאוריית שלבי ההתפתחות הפסיכו-סוציאלית – אחת התיאוריות היותר חשובות בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית. התיאוריה מציגה את התפתחות האדם במהלך כל חייו, החל מגיל הינקות ועד זקנה, כאשר בכל שלב בחיים ישנה התמודדות של האדם מול נושא התפתחותי אשר במרכזו מתרחש משבר. התהליך הזה הוא למעשה אוניברסלי ומשותף לכל בני האדם באשר הם ללא הבדלי תרבות, כאשר ההשפעה העיקרית היא מערכת היחסים שבין האדם לסביבתו. בכל התרבויות ניתן לזהות שלבים זהים במהלך ההתפתחות, כמו למשל שלב גיבוש הזהות האישית בקרב נערים ונערות מתבגרים, או למשל חיפוש בן/בת זוג – שלב שמתרחש בגיל צעיר או מבוגר יותר כתלות במסורת ובתרבות המקומית. בהתרחשותו של משבר התפתחותי כלשהו – פתרון יעיל ונכון שלו מסייע להתפתחות בריאה של מבנה האישיות יחד עם היווצרות תכונות אופי רצויות אשר יועילו לאותו פרט בהמשך חייו. אך אם המשבר לא נפתר באופן אידיאלי, אותו אדם עלול להישאר "תקוע" בו, כלומר ימשיך ויעסוק במשבר גם לאחר שעבר לשלב ההתפתחותי הבא בחייו המביא איתו אתגרים חדשים. שנה ראשונה – השלב הראשון בשנתו הראשונה בחיים, התינוק צריך לגבש אמון במטפלים שלו. הוא תלוי בהורים שלו שאמורים לספק לו את כל צרכיו הן הפיזיים והן הנפשיים בצורת יחס חם ואוהב, עקבי ויציב. אם התינוק גדל בסביבה תומכת, כזו הקשובה לכל צרכיו, תתפתחו אצלו בהמשך היכולת לתת אמון באחרים וגם בעצמו. אך אם הסביבה אינה תומכת וקשובה באופן מספק, עלול בהמשך להתפתח אצל התינוק קושי במתן אמון באחרים וקושי ביצירת מערכות יחסים אינטימיות כאדם בוגר. שלב שני – גיל שנה עד 3 בשלב זה מתפתחת אצל התינוק עצמאות מסוימת כחלק מהתפתחותו מבחינה שכלית, מוטורית ושפתית, אשר מתאפיינת בתחושת ביטחון ורצון לחקור את סביבתו ולחוות אותה ללא גבולות. תפקיד ההורים הוא לתווך בין התינוק לסביבה, ללמד אותו מה אסור ומה מותר, להסביר אלו דברים מקובלים ואלו לא. בשלב זה, מצד אחד, התינוק שגדל שואף לאוטונומיה, מצד שני הוא מוקף ברשת של מגבלות וחוקים, מה שיוצר אצלו קונפליקט. מהסיבה הזו אנו רואים פעוטות בטווח הגילאים הזה מבטאים כעס ואף מגיעים לעתים להתקפי זעם. תפקיד ההורים כאן הוא לייצר אווירה תומכת ככל הניתן ולסייע לתינוקם לקבל כמה שיותר חוויות חיוביות, זאת לצד הימנעות מהבעת זלזול או ספק ביכולותיו של הפעוט. באופן זה כל משבר יוכל להיפתר בצורה חיובית כך שהילד ילמד לפתח אוטונומיה, כוח רצון, אמון בעצמו והערכת יכולותיו. שלב שלישי – גיל 4 עד 6 שנים בשלב זה הפעוט עובר לגיל הילדות. כאן הוא מפתח עוד סקרנות ויוזמה לחקור את הסביבה שלו ואף מנסה לשלוט בה. הוא שואל הרבה שאלות של "למה?" ו"איך?". הוא ניצב בפני אתגרי למידה שונים כמו למידת אותיות, מספרים וביצוע פעולות חשבוניות פשוטות לדוגמה. בשלב הזה ישנה חשיבות גבוהה לכך שההורים יעודדו את הסקרנות והיוזמה של הילד שלהם, כמו גם ימנעו ככל האפשר מיצירת איסורים ומתן עונשים (לדוגמה, ילדים בגיל זה מתחילים לחקור את ההבדלים בין המינים). כך הילד יוכל לפתח תחושה של מטרה יחד עם ערך עצמי. שלב רביעי – בי"ס יסודי בית הספר היסודי מביא איתו אתגרים חדשים בדמות משימות לימודיות וחברתיות מורכבות יותר ממה שהילד הכיר עד אז. אם יעמוד בהצלחה במשימות, יתעוררו אצלו תחושות חיוביות של יכולת עצמית גבוהה, חריצות והשגיות. אך אם יחווה תחושת כישלון באתגרים, הילד עלול לחוש נחות והביטחון העצמי שלו יפגע. כאשר הביטחון העצמי פגוע, הילד לא יוזם יצירת קשרים חברתיים ואינו מביע יוזמה בהשתתפות במשימות שונות – מה שעשוי לפגוע בו מבחינה רגשית ולהקשות עליו בהמשך במעבר לגיל ההתבגרות. שלב חמישי – גיל ההתבגרות בגיל ההתבגרות, הילד שכעת הוא כבר נער מתבגר, עומד בפני אתגר לא פשוט של גיבוש הזהות העצמית שלו. הוא מתנסה בשלל חוויות עם מתבגרים ומתבגרות אחרים ולאט לאט מתחיל לגלות מי הוא ומה הוא רוצה להיות. מסיבה זו אנחנו רואים בקרב בני נוער את התופעה של חיקוי בני גילם או אף סלבריטאים למיניהם, הן במאפיינים חיצוניים כמו לבוש ושיער והן בצורת ההתנהגות והדיבור. המטרה של התנהגות החיקוי בקרב המתבגרים היא לבדוק ולבחון מה הם אוהבים, מה לא אוהבים ומה מייחד אותם לעומת אחרים. חלק מתהליך ההתבגרות הוא המרד בהורים ובמוסכמות. הנער מורד ו"בודק גבולות" כחלק מבחינת הזהות העצמית שלו. בשלב זה על ההורים לאפשר לו פסק זמן מסוים לבחינת זהות כלשהי מבלי להתחייב לאותה זהות מסוימת ("מורטוריום" – מונח שהוצע לשימוש ע"י אריקסון בהקשר זה, לפיו המתבגר יכול לצאת למסע גילוי עצמי ללא כל שפיטה או ביקורת עליו). מתבגרים אשר אצלם לא מתאפשרת חקירה כזו עלולים לחוות טשטוש בזהות העצמית ובלבול אשר יובילו לפגיעה בשלב הבא בחייהם כשירצו לפתח קריירה ולהקים משפחה. שלב שישי – גיל 20 עד 30-35 בשלב זה הנער שהפך לגבר מחפש אינטימיות וזוגיות ולוקח אחריות רבה יותר במסגרת של עבודה. האם יצליח או לא יצליח לעמוד באתגרים החדשים – זה תלוי עד כמה הייתה הצלחה בשלב גיבוש הזהות בגיל ההתבגרות. אם הזהות לא התגבשה במלואה ובצורה טובה, הוא יחווה קושי בקיום זוגיות אינטימית, פחד מאיבוד עצמו בתוך הקשר וקושי להתחייב – מה שיוביל אותו לתחושת בדידות. אם הזהות התגבשה כראוי בגיל ההתבגרות והאדם ביסס זוגיות אינטימית, הוא ימשיך בכיוון של טיפוח הזוגיות וגידול ילדים. שלב שביעי – גיל 35 עד 50 בשלב זה, מרבית האנרגיה מושקעת בדאגה לילדים ולעתיד שלהם וכמו כן דאגה ועזרה לחברה ולקהילה, לפיכך לרוב נוצרות מכך תחושות של פוריות והגשמה עצמית.מי שמגיע לטווח הגילאים הזה ללא תחושות ההגשמה העצמית עלול לחוות קיפאון, או כמו שהדבר נקרא בשפה הרווחת – "משבר אמצע החיים". שלב שמיני – גיל 50 ומעלה שלב ההתפתחות האחרון מגיע בסביבות גיל 50 ונמשך עד סוף החיים. בשלב זה האדם עורך מעין "חשבון נפש", סיכום של הישגים וכישלונות לאורך חייו. אם ישלים עם ההזדקנות שלו ויהיה מסופק ממה שהצליח להשיג בחייו – יוכל לחוות תחושת שלמות. ממרומי הגיל המתקדם ובמבט לאחור, יש לאדם את הפריבילגיה לתבונה היוצרת השלמה עם החיים שחלפו ועם סיומם המתקרב. לעומת זאת, אם האדם מביט לאחור מלא חרטות ויחוש בזבוז זמן וחוסר הגשמה עצמית – התחושה שתלווה אותו תהיה אכזבה וייאוש מעצמו ומהחיים. קונפליקטים ופתרונם בהתמודדות עם קונפליקטים כלשהם, בכל שלב בחיינו – אם אנחנו נתקעים או פותרים את הקונפליקט בצורה שלילית, הדבר יוביל לרגשות קשים ושליליים איתם ניאלץ להתמודד כל החיים.מצד שני, השלמה חיובית בכל אחד משלבי ההתפתחות תוביל לבניית האישיות השלמה שלנו ולהיותנו חלק חיובי וחיוני בקהילה ובחברה. דפנה שם טוב - לגבש את יכולות הוויסות